זכויותיכם כמבצעים – חלק ב בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-1984 נקבע כי בנוסף לזכויותיו של המבצע שהובאו בפרק הקודם, ובנוסף לשכר שהמבצע מקבל בעבור הופעתו או ימי הצילום שהשתתף בהם, המבצע זכאי גם לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. התמלוגים משולמים על ידי הגוף המשדר (רדיו או טלוויזיה) על הצגה או השמעה של המבצע. 

בחוק נקבע גם שהתמלוגים ישולמו לארגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים. ארגון זה הוא ארגון "אשכולות".

זכויותיכם כמבצעים  זכויותיהם של המבצעים מוסדרות בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, בתשמ"ד-1984.

החוק מגדיר מיהו "מבצע"?
"מבצע" הוא אדם שמבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית.

גם היצירות מוגדרות, אבל בחוק אחר, בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007:

"יצירה ספרותית" - היא למשל, יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;
"יצירה אמנותית" - היא למשל, רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;
"יצירה דרמטית" - היא למשל, מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

חוק זכויות המבצעים והמשדרים קובע שלמבצע יש זכות לאפשר או לאסור על אחרים לעשות שימושים מסוימים בביצוע שלו. 

ואלו הם השימושים:

1. טביעה – שהיא שימור של ביצוע או שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע.

2. שעתוק – הכנת העתק של טביעה או חלק עיקרי ממנה.

3. שידור של ביצוע.

4. מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכים מסחריים של הטביעה או השעתוק.

שימו לב כי לזכות זו שלכם יש השלכות כלכליות, משום שבעת שמבצע מתבקש לחתום על כתב ויתור זכויות
על מנת שצד שלישי כלשהו יוכל לעשות שימוש מאחד השימושים המפורטים לעיל, המבצע זכאי לבקש בעבורו תמורה כספית.

בא.מ.י יש תעריפים לחלק מהשימושים, או המלצות לתמורה מינימאלית, 
כך שמומלץ להתייעץ אתנו לפני כל חתימה על כתב ויתור כלשהו.

אל תתנו הסכמתכם לפני שאתם דואגים לקבל על כך תמורה הולמת!

תמלוגים למוסיקאים  איפה רושמים זכויות ומה הן מקנות?

למוסיקאים יש גופים רבים שמטפלים בגביית תמלוגים 
בעבור כל השמעה של שיר ברדיו, בטלוויזיה, לפעמים גם באינטרנט או במקומות ציבוריים:

המלחין וכותב המילים –  יירשמו באקו"ם.
המבצע – הוא הסולן – יירשם באשכולות .
מי שמנגן – יירשם בעיל"ם.
ומי שהפיק את התקליט – יירשם בפדרציה לתקליטים או בפי"ל.

העלויות של ההרשמה משתנות מגוף לגוף. 
הפדרציה למשל, גובה 2,000 באופן חד פעמי בעבור הרשמת המפיק והעברת התמלוגים אליו.

למעשה, כל מי שעושה שימושים בביצועים והקלטות בפומבי, חייב לשלם לכל הגופים הנ"ל.
אבל התמלוגים שהיוצרים מקבלים אינם אחידים והם תלויים בהסכמים שבין הגופים הנ"ל לבין מי שמשמיע את השירים  בפומבי.

לכל מוסיקאי, באשר הוא, מומלץ לבדוק מאילו גופים הוא זכאי לקבל תמלוגים בעבור השעות של שירים ששר, הלחין, חיבר, הפיק או ניגן.

שאלת הבעלות ביצירה סרט ואלבום כיצירה, נבדלים מיצירות אחרות בעיקר בכך שיצירת סרט דורשת שיתופי פעולה רבים ופשרות וכן תלות גדולה באינטרסים כלכליים.
סופר, צייר, וגם מוסיקאי היום, יכולים ליצור את היצירה שלהם בעצמם בהוצאות לא גדולות במיוחד ולעתים אף רק בעפרון ונייר או מחשב.
עשיית סרט, לעומת זאת, הוא יצירה רבת משתתפים. 

כל משתתף הוא מקצוען בתחומו הצר ועל כל אחד מהם להיות מיומן במלאכתו, הרוב גם יוצרים את היצירה שלהם שמוטמעת ביצירה הכוללת.
גם האמצעים ההכרחיים ליצירת הסרט ולהפצתו, כמו מצלמות, תפאורה, מערכת סאונד וכד', הם רבים ויקרים.

מעטים האנשים שיכולים להפיק ולהפיץ סרט באופן בלתי תלוי. 
לכן, ביצירות קולנועיות, כמו גם בתקליטים, זהות היוצר אינה תמיד ברורה או חד משמעית,
וזאת בשל ריבוי המשתתפים בתהליך יצירתם. לכן רוב המדינות הגדירו בחקיקה במפורש מיהו היוצר או היוצרים במשותף של יצירות אלה.

חוק זכויות יוצרים, תשס"ח - 2007 ,  קובע כי הבעלים הראשון של היצירה הוא מי שיצר אותה.

מטרת החוק הייתה ליצור איזון: מחד, לתת תמריץ הולם ליוצרים, 
ומאידך, לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע. 
התמריץ ליוצרים ניתן בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות.

על פי החוק וגם על פי ההיסטוריה, ניתן לראות שהמודל שאומץ בחוק הישראלי הוא המודל האירופי.
אולם, להבדיל ממדינות רבות באירופה, החוק הישראלי לא קבע מי הוא יוצר היצירה. 
זו הסיבה שפעמים רבות עולה השאלה האם המפיק הוא גם יוצר ביצירה? 
לגבי מפיקים יצירתיים רבים התשובה עשויה להיות חיובית.

בפועל, על מנת שניתן יהיה לעשות עסקאות כמו הסכמי השקעה, הסכמי הפצה וכדומה, 
מומלץ לרכז את כל הזכויות אצל גוף אחד, אישיות משפטית אחת, בין אם מפיק או אדם אחר, בין אם הוא מיוצרי היצירה ובין אם לאו.

קיימות אינסוף אפשרויות עסקיות בזכויות יוצרים למשל, הענקת רישיון, העברה או המחאה של הזכויות לגוף שאחראי על ביצוע העסקאות.

בכל מקרה מומלץ לכל מי שמעביר את זכויותיו לעשות לפני ההעברה את האיזון הראוי בין הזכויות שעליהן הוא רוצה לשמור לעצמו
לבין קידום והצלחת היצירה, המסחור בה ושיווקה.

זכות יוצרים ביצירה  הגדרת זכויות יוצרים – סעיף 11 לחוק זכות יוצרים התשס"ח - 2007

זכות יוצרים קיימת על יצירה מקורית, ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית מקובעת בצורה כלשהי.

זכות היוצרים אינה חלה על הרעיון אלא על הביטוי שלו ביצירה.
נשאלת השאלה, מהו ביטוי של רעיון?
יש צורך בעלילה, אפיון דמויות ופירוט של הרעיון בקיצור, ככל שניתן.

הבעלות ביצירה –

היוצר של היצירה – הוא הבעלים הראשון, אלא אם סוכם אחרת במפורש או במשתמע.
מעביד – עובד – במקרה של עובד, הבעלים הראשונים הוא המעביד.
יצירה מוזמנת – בעלים ראשון הוא היוצר אלא אם סוכם אחרת המפורש או במשתמע.
המזמין הוא המדינה – המדינה היא הבעלים.

תקופת זכויות היוצרים היא ל- 70 שנה אחרי מות היוצר. 
בתקליט התקופה קוצרה ל- 50 וגם הבעלות של המדינה קוצרה ל- 50.

איך תדעו מה המעמד שלכם - עובד או עצמאי?  מבחן היותו של אדם "עובד" או "קבלן עצמאי" (פרילנסר) - 

המבחן אינו נקבע על פי התיאור שהוסכם על ידי הצדדים, אלא על פי נסיבות המקרה. כל מקרה נבחן לגופו.

אין הגדרה אחת שלפיה אנחנו יכולים לקבוע את סוג היחסים בין הצדדים, 
אך אנחנו נעזרים בשיקולים ששוקל בית הדין לעבודה, כשהוא בוחן מערכת יחסים בין מעסיק למועסק.

בתי הדין בוחנים מערכות יחסים על פי מבחן שנקרא "המבחן המעורב", והוא כולל כמה מרכיבים:
1. מבחן "ההשתלבות במפעל" - זהו המרכיב העיקרי.
2. מבחן כלי העזר לביצוע העבודה.
3. מבחן הקשר האישי.
4. ניכוי מס הכנסה במקור ותשלומים לתנאים סוציאליים.

1. "מבחן "ההשתלבות בפועל" -
כאמור, זהו המבחן העיקרי, ויש לבדוק כאן שני צדדים:
א. צד אחד שיש לבדוק הוא עד כמה העבודה שמבצע המועסק היא חלק מהפעילות הרגילה של מקום העבודה. 
כלומר, יש לבדוק עד כמה הרחקת המועסק תפגע בפעילות הרגילה והשוטפת של המקום.
ב. צד שני שיש לבדוק היא האם המועסק הוא בעל עסק עצמאי. שאלה זו היא מורכבת ויש לבחון במסגרתה את כל הנסיבות,
כמו למשל: האם המועסק משקיע בעסק שלו, האם יש סיכויי רווח והפסד, האם יש אפשרות להרחבת היקף הפעילות של המועסק 
מחוץ למסגרת של המעסיק, מהי מידת הפיקוח והשליטה של המעסיק על המועסק, ומהי מסגרת העבודה - האן יש ימים ושעות קבועים וכמה?

2. מבחן כלי העזר לביצוע העבודה - 
מבחן זה ומשקלו על ההחלטה אם מדובר ביחסי עובד-מעביד תלויה בטיב הכלי, בשווי הכספי שלו ובמשקל שנועד לו ביחסים בין המעסיק למועסק.
יש לבחון האם הכלי הוא עיקר או טפל לביצוע העבודה, או שעבודתו של האדם היא העיקרית והכלי משמש רק לעזר.

3. מבחן הקשר האישי:
גם כאן יש שני צדדים:
א. הצד האחד הוא מבחן שתוצאותיו פועלות בכיוון אחד, ואסביר: בהיעדר קשר אישי, נשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד,
אולם עצם קיומו של קשר אישי לא יוביל בהכרח למסקנה שקיימים יחסי עובד-מעביד.
ב. הזכות להעביר את ביצוע העבודה לאדם אחר ולא לבצע אותה באופן אישי, וגם החובה לדאוג ל"מחליף" לביצועה של העבודה, 
שניהם מצביעים על כך שלא קיימים יחסי עובד-מעביד.

4. ניכוי מס במקור ותשלומים לתנאים סוציאליים - 
ניכוי מס הכנסה במקור לאדם, תשלומים למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בעצמאי, יכולים להוות משקל לטובת היות המועסק עצמאי,
אבל יש להדגיש שאין בכך כדי לקבוע או לשלול בצורה חד משמעית את מעמדו.

כמו כן, הבסיס לחישוב שכר העבודה (יחידת זמן, יחידת תוצרת, אחוזים מרווחים או מחלק אחר),
וגם הדרך לתשלום שכר העבודה (תלוש משכורת או כנגד חשבונית מס, 
שני אלה לא קובעים בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד.

הנחיות להגשת בקשה להמלצה לאישור אמנים זרים

נוכח אי הבנות חוזרות ונישנות בעניין קבלת המלצות העסקת אמנים זרים אבקש להבהיר מס' עניינים בנושא בקובץ המצורף.            לפרטים נוספים...

קרן קלצ'קין לאמנים במצוקה